פסק-דין בתיק ת"ק 33944-06-12

1.         עסקינן בתאונה מיום 22.4.12 ברח' אברהם בר לב ראשל"צ.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, התובע נסע בכביש ובו 4 נתיבים. נתיב ראשון ושני לכיוון ישר ונתיב אחרון פונה שמאלה. לטענת התובע עמד ברמזור אדום בנתיב השלישי הצמוד לנתיב הפנייה שמאלה בכיוון ישר וכשהתחלף הרמזור החל בנסיעה כאשר הוא נוסע ישר והנתבעת נוסעת שמאלה. לפתע, הגיע האופנוע של הנתבעת שנסע בין 2 הנתיבים ופגע בו.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה המתוקן אין קשר בין הנזקים הנטענים, מבלי לנגוע בשאלת האחריות, לבין התאונה כאשר אלו כלל לא נגרמו עקב התאונה.

4.         לטענת הנתבעים, הנתבעת התקרבה לצומת בו הנתיב הרביעי והשמאלי ביותר הוא נתיב פניה שמאלה בלבד. הנתבעת נעצרה כדין כאשר לאורך כל הנתיבים עמדו רכבים בהמתנה לחילוף האור ברמזור. הנתבעת השתלבה בין המכוניות העומדות בנתיב השמאלי, נתיב בו הנסיעה המותרת היא "ישר בלבד", לבין נתיב שמאלי בו הנסיעה מותרת שמאלה בלבד. התובע היה מצידה הימני של הנתבעת. שניות בודדות לאחר שהתחלף הרמזור לירוק הנתבעת החלה בנסיעה ולפתע וללא כל התראה מוקדמת התובע סטה לעברה ופגע בברכה הימנית. הנתבעת לא נפלה אלא התדרדרה לתוך הצומת.

5.         ביום 24.12.12 התנהל דיון ונשמעו הנהגים וכן נשמע עד מטעמו של התובע אשר ראה את התאונה, מר ירון שלום.

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי לכדי מסקנה לפי דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.         הנהג ברכב התובעת (להלן: "מר קריידן") העיד והדגים בעדותו כי עמד שני או שלישי ליד המסלול השמאלי שפונה שמאלה. הרמזור ישר התחלף לאחר שהרמזור לפנייה שמאלה התחלף לפני כן. לפתע שמע אופנוע. הנתבעת עברה בין 2 רכבים במטרה לפנות שמאלה ופגעה לו ברכב מהדלת הקדמית מצד שמאל ועד לחלק הקדמי של הרכב. מר קריידן העיד שלא התחיל בנסיעה.

ב.         העד מטעם התובעת (להלן: "מר שלום"), העיד שבעת קרות התאונה היה הרכב השלישי בנתיב השמאלי שביותר שמיועד לפנייה שמאלה. רכבו של התובע עמד ראשון בשיירה במסלול שלימינו. מר שלום ומר קריידן היו שניהם בנתיב פנייה שמאלה, כאשר במקום 2 נתיבים הפונים שמאלה. מר שלום שמע רעש של אופנוע וראה את האופנוע של הנתבעת עובר בין הרכבים כאשר הברך שלה פוגעת ברכבה של התובעת. כל אותה עת היה רמזור אדום. לטענתו, הנתבעת נסעה במהירות גבוהה.

ג.          הנתבעת העידה שבצומת 3 נתיבים ישר ואחד שמאלה והרמזור מתחלף בו זמנית לנוסעים ישר ולנוסעים שמאלה. כל אותה עת הרמזור היה אדום. בכל נתיב עמדו 3-4 רכבים. הנתבעת נעמדה בנתיב הכי שמאלי לצורך פנייה שמאלה, כאשר מר קריידן עמד בנתיב הכי שמאלי מבין שלושת המסלולים שבהם ניתן להמשיך לנסוע ישר. הנתבעת הייתה מאחוריו. כשהתחלף הרמזור והרכב בנתיב השמאלי החל בנסיעה החלה גם היא לנסוע כאשר לפתע אותת מר קריידן ושבר ההגה שמאלה ופגע בה ברגל ימין.

ד.         מקובלת עליי גרסתם של מר קריידן והנתבעת לכך שבצומת מכיוון נסיעתם 4 נתיבי נסיעה כאשר השמאלי מביניהם מיועד לפנייה שמאלה בלבד. עדותו של מר שלום לכך שבמקום 2 נתיבים לפנייה שמאלה, אינה מתיישבת עם עדותם של מר קריידן והנתבעת.

ה.         משכך, מקובלת עליי גרסתם מר קריידן והנתבעת לכך שרכבה של התובעת עמד בנתיב השמאלי ביותר מבין 3 נתיבים אשר מאפשרים המשך נסיעה ישר ובצמוד לנתיב נסיעה רביעי משמאל שנועד אך לפנייה שמאלה.

ו.          עדותו של מר שלום בכל הנוגע למיקום הרכבים והנתיבים בעת קרות התאונה אינה מתיישבת עם עדותם של מר קריידן והנתבעת. מר שלום העיד שבעת קרות התאונה הרמזור היה אדום. גם בעניין זה גרסתו אינה מתיישבת עם עדותם של מר קריידן והנתבעת, באשר מר קריידן העיד שבעת קרות התאונה הפונים שמאלה החלו בנסיעה זה מכבר והרמזור בכיוונו לנסיעה ישר התחלף לירוק. הנתבעת העידה שאכן היה רמזור אדום אך זה התחלף לירוק והרכבים החלו בנסיעה.  לפיכך, על אף שמר שלום אינו קשור למי מהצדדים אזי לא ניתן להסתמך על עדותו בכל הנוגע לתמיכה בגרסתו של מי מהצדדים לנסיבות התאונה.

ז.          אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהפגיעה בין רכב התובעת לבין הנתבעת הייתה אך בברכה של הנתבעת ולא מגע ישיר בין שני כלי הרכב. מר קריידן אישר זאת בחקירתו הנגדית באמרו:

            "כאשר היא עברה ושפשפה, הברך שלה. אח"כ היא ישבה על המדרכה והתפוצץ המגן ברך. היא השתוללה עם האופנוע".

אף בהודעתו לחברת הביטוח אליהו שסומנה כנ/1 ציין התובע שאין כל נזק ברכב הנתבעת.

ח.         כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהנתבעת לא נפלה עם האופנוע. מר קריידן אישר זאת בחקירתו הנגדית (ראה עמ' 4 שורות 11-12 לפרוטוקול הדיון).

ט.         הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. נטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה שנושא בנטל המשני של הבאת ראיות (ר' ע"א 296/82 ד"ר ישעיה נבנצל נ' ג'רסי נוקליאר (פורסם בנבו)).

י.          גרסאותיהם של מר קריידן, מר שלום והנתבעת לעניין נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומצב התנועה בכביש, אינן מתיישבות אחת עם השנייה. כאשר ישנן גרסאות סותרות שקולות, יפעל הספק לחובת התובעת.

יא.        יתירה מכך, איני מקבל את גרסתו של מר קריידן לעצם קרות התאונה. מעיון בחוו"ד השמאי ותמונות הנזק של רכב התובעת עולה שהרכב סבל מפגיעה בדלת הקדמית שמאלית ובכנף לרבות שפשופים והחלפה של פנס ראשי שמאלי. רכבו של התובע הינו רכב שטח מסוג דייהטסו טריוס. עסקינן ברכב שטח גבוה. אין זה סביר בעיניי שהנתבעת שאך פגעה ברכב התובעת עם מגן הברך גרמה לנזקים המתוארים בחוו"ד. הנזקים מעידים על פגיעה ברכב התובעת מהפנס בחלקו העליון של הרכב ועד לגלגל בתחתית הרכב. נזק זה אינו סביר לפגיעה ממגן ברך בלבד.